השנה בקושי התחילה, והוא כבר שכח בבית הספר ארבעה סוודרים. היא לא מצליחה לשבת בזמן המפגש בגן. הוא לא מפסיק לזוז. הגננת מספרת שהיא לגמרי מעופפת. המושג “הפרעת קשב” מתחיל לרחף במחשבות שלכם; מצד אחד אתם רוצים לתת לילד שלכם להיות מי שהוא. לא רוצים להיות מההורים האלה שרצים לאבחן בגלל כל פיפס. ומצד שני– אם הם יכולים לקבל עזרה, אז למה למנוע אותה מהם? ומצד שלישי– הם עוד קטנים. למה לחרוץ את גורלם כבר עכשיו? התלבטות של ממש.

הפרעת קשב –ADHD– היא לקות מולדת שיש לה רכיב תורשתי, עם בסיס נוירולוגי-אורגני. מה בדיוק קורה במוחו של ילד עם הפרעת קשב?

ד"ר הר-גיל, נוירולוג ילדים ויועץ ארצי בתחום נוירולוגיה והתפתחות הילד מסביר: "הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות או בקיצור הפרעת קשב (מוכרת כ-ADHD)היא הליקוי הנוירולוגי-התפתחותי השכיח ביותר בגיל הילדות. הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים מתאפיינות בשילוב של (לפחות חלק) מהסימנים הבאים: טווח קשב קצר, מוסחות, אימפולסיביות ואי שקט מוטורי בעוצמה הגורמת להנמכה תפקודית ביותר מהקשר אחד (בית,ביה”ס,משפחה)".

ההפרעה נובעת מליקוי אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח, ויש לה מקור תורשתי: אצל 77% מהמאובחנים נמצאה סיבה גנטית, לכן שכיח למצוא יותר מבן משפחה אחד המראה את המאפיינים. לא מדובר במצב רוח חולף או בעיית התנהגות אבל גם לא במחלה; ולא נכון לומר “לכל ילד שני יש היום הפרעת קשב” – מכיוון שילדים שאינם סובלים מהנמכה תפקודית משמעותית לא יוגדרו כלוקים בהפרעת קשב גם אם טווח הקשב שלהם קצר. מחקרים מצביעים על כ 5-8% מהאוכלוסיה הכללית העונים לקריטריונים. זהו מספר גבוה מאד אך הוא רחוק מ”כל ילד שני”.

הסימפטומים של הפרעת הקשב משפיעים על כל תחומי החיים. הם עלולים להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין אישיים. בנוסף, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, כך שלעתים קרובות קיים יותר ממקור אחד הגורם לתסמינים; איתור או שלילה של מקורות נוספים לתסמינים נעשה במסגרת תהליך אבחון הפרעת קשב, ומסייע להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי. ככלל ניתן לומר שטיפול יעיל הוא כזה שמשלב ערוץ תרופתי וערוץ התנהגותי ורגשי.

לא כל ילדה חסרת מנוחה ולא כל ילד פטפטן סובלים מהפרעת קשב. אבל מי שכן, יכול להיתרם מאוד מזיהוי ואבחון מוקדם. הנה כמה סימנים שצריכים להסב את תשומת ליבכם

מתי אמורה להידלק נורה אדומה מעל ראשכם? כשאתם מזהים שישה מתוך תשעת הסימנים האלה:
• הילד שלכם מוסח בקלות על ידי גירויים חיצוניים. קורה הרבה שגירוי קטן הופך עבורו למפריע ומשמעותי מאוד. למשל: עקיצת יתוש, שריטה קטנה, לחישה, נגיעה אקראית, לכלוך על הבגד.
• הילד מתקשה להתמקד בפרטים ומבצע שגיאות של חוסר תשומת לב. למשל: משאיר את הצד האחורי של דף העבודה ריק.
• הילד מתקשה להחזיק קשב לאורך זמן. למשל, מתלונן שמשעמם לו לשבת ליד השולחן בזמן הארוחה.
• הילד מקשיב חלקית לדברים שנאמרים לו. צריך לחזור הרבה פעמים על אותה בקשה עד שמגיב.
• הילד נוטה לאבד דברים.הוא הולך לשחק עם כדור, וחוזר בלעדיו
•הוא אינו עוקב אחר הוראות במלואן. ממלא רק אחר החלק הראשון של ההוראות שנותנים לו, בעוד שמבחינתך נראה שהוא הקשיב להוראה כולה. למשל: “סדר את המשחק ובוא” – מסדר את המשחק ולא בא.
• מתקשה בארגון משימות ופעולות, למשל: מתקשה לספר על חוויות שעבר באופן ברור ומסודר, תוך חוסר הבחנה בין עיקר לטפל
• הוא נוטה לשכחנות: נוטה לשכוח פעילויות שגרתיות יום יומיות כמו לצחצח שיניים או להסתרק, שוכח היכן מניח חפצים.
• הילד מתקשה בביצוע מטלות שדורשות מאמץ מנטלי מתמשך: למשל, מאבד עניין מהר כשמקריאים לו סיפור או כשקורא ספר.

ואלה הם הסימנים שמאפיינים ילד עם פעלתנות יתר (היפראקטיביות) והיעדר שליטה בדחפים (אימפולסיביות):
•לעיתים קרובות הילד מניע את ידיו ואת רגליו או מתפתל בכיסא: מזיז ידיים ורגליים ללא הרף, מתפתל וזז, משרבט במכל מקום.
•הילד מרבה להסתובב בכתה, או במצבים אחרים בהם מצופה ממנו לשבת: מרבה לקום במהלך ארוחות משפחתיות, וכן במהלך הכנת שעורי בית, במהלך משחק קבוצתי, באמצע פעילות בחוג. נוטה למצוא סיבות לקום, מתקשה בישיבה בנסיעות.
•הילד מתרוצץ ומטפס בצורה מוגזמת בסיטואציות לא מתאימות: נמשך לפעילויות מסוכנות, מרבה להפוך פעילות לא מסוכנת למסוכנת, למשל, מטפס על מגלשה במקום להתגלש, מחליק על מעקה המדרגות במקום לרדת במדרגות.•הילד מתקשה לשחק או לעסוק בפעילויות פנאי ברגיעה ובשקט.
•הילד נמצא בתנועה מתמדת: מרבה לשחק בחפצים שבהישג ידו, בשיער, מרבה להשמיע קולות (זמזום, צפצוף, שריקה, תיפוף, רקיעה), נוגע בכל דבר.
•הילד נוהג לדבר בלי הפסקה: מספר סיפורים ומרבה לשאול שאלות, לעיתים בצורה מוגזמת או בזמן לא מתאים, קורה הרבה שמבקשים ממנו לתת לאחרים לדבר .
•הילד ממהר לענות את התשובה עוד לפני שמסיימים את השאלה: מצביע לפני שהמורה סיימה לשאול את השאלה, לא קורא את השאלות במבחנים עד סופן אלא מפסיק באמצע ומתחיל לענות.
•הילד מתקשה להמתין לתורו: חוסר הסבלנות שלו בהמתנה בתור יוצר חיכוכים בין הילד לסובבים אותו ( עם האחים, אתכם, או עם חברים).
•הילד מתפרץ ומפריע לשיחה או למשחק של אחרים: עונה בכיתה מבלי להצביע, מציק לילדים אחרים, מפריע במהלך שיחות טלפון, נכנס לדברי החברים ובני המשפחה

חשוב לזכור: קריטריון הוא תקף רק אם ההתנהגות שמתוארת בו נמשכת כבר למעלה מחצי שנה, ומופיעה בשתי מסגרות בהן הילד נמצא, לדוגמה – בבית ובגן, ולא מדובר על הופעה חד פעמית או על תקופה קצרה של קושי. אם השאלונים הלו אכן הדליקו נורה –

בואו נדבר על אבחון.
האבחנה של הפרעות קשב וריכוז (ADHD) היא אבחנה קלינית בעיקרה, ויש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים אחרים שלפעמים אפשר להתבלבל ביניהם: הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיים פיזיים שונים כגון הפרעה בראייה או בשמיעה ועוד. כאשר הפרעת הקשב אינה מאובחנת ואינה מטופלת היא עלולה לפגוע בתפקוד בכל מישורי החיים: התנהגות, למידה, יכולות חברתיות ומצב רגשי. אבחון מוקדם יקבע את נקודות החוזק והחולשה של ילדכם ויאפשר בניית תכנית התערבות מותאמת לילדכם. עוד סיבה לא להתמהמה היא שתהליך האבחון והטיפול, הדרכת ההורים ויישומה, הדרכת הילד ושינוי תבניות חשיבתו, לוקחים זמן. ככל שהאבחון יערך מוקדם יותר הטיפול יהיה יעיל יותר

מי מאבחן?
רופא. לא מאבחן דידקטי, לא מאבחן פסיכו-דידקטי ולא פסיכולוג – רופא:או פסיכיאטר שמתמחה בילדים, או נוירולוג שמתמחה בילדים ורכש ניסיון בטיפול בהפרעות קשב, או רופא ילדים מומחה שעבר התמחות מיוחדת בתחום הפרעת קשב. רופא הילדים שלכם יפנה אתכם למי שצריך.

ממה מורכב האבחון?
אין כיום מבחן אחד המאשר או שולל חד-משמעית את האבחנה. על פי משרד הבריאות, אבחון צריך לכלול את הרכיבים הבאים:
הערכה קלינית: תהליך הערכה שבאמצעותו מנסה הקלינאי להבין את טבעה והיקפה של השפעת הפרעת הקשב והריכוז על חייו של המאובחן (משפחה, חברים, לימודים ). התהליך מתבצע באמצעות שיחות עם הילד ומשפחתו וראיון נפרד של הילד והמאבחן (ללא נוכחות של הוריו בחדר). בנוסף ההערכה יכולה לכלול עיתים לתצפיות בילד ובהורים, מילוי שאלוני סקאלות התנהגותיות, ביצוע בדיקות גופניות ונוירולוגיות ומבחנים קוגניטיביים.

שאלונים:

שאלונים התפתחותיים מיועדים להורה ולמורה. בין השאלונים המקובלים יותר לשימוש בארץ נמצא השאלון המקוצר של קונרס (Conners). יתרונו הוא בהיותו קצר וקל למילוי, כמו גם בפרספקטיבה שהוא מאפשר על בית הספר ולא רק על הבית. חסרונו בכך שהוא סובייקטיבי, ומתמקד בהתנהגות הנצפית יותר מאשר בקשב, שאת הפגיעה בו קשה לראות מן הצד. חסרון זה גורם להתמקדות בחלק ההיפראקטיבי, שהוא החלק הבולט לעין.

כלים נוספים לאבחון הפרעות קשב וריכוז:
מבחן התפקוד המתמשך, CPT– Continuous Performance Test, מאפשר הערכה אובייקטיבית ומעריך את מרכיב הקשב. מבחן זה בודק ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן. דוגמאות ל- CPT הנמצאים בשימוש נרחב בארץ הם ה-T.O.V.A מבחן ה BRC ומבחן MOXO. המבחנים הממוחשבים הינם רק כלי עזר לאבחנה הקלינית שניתנת על ידי הרופא. האבחנה הסופית ניתנת רק לאחר שילוב של מרכיבי האבחון הקליני והאבחון הממוחשב.

חשוב לדעת:
סדנת “השובבנים” של מאוחדת: מעניקה כלים לשיפור האינטראקציה עם הילד ושיפור המסוגלות ההורית. התכנים העיקריים המועברים בסדנה: הגדרת זמן איכות במשפחה, מתן כלים להתנהגות יצירתית של ההורים, הנחיות להצבת גבולות וכללים, הצבת גבולות מחוץ לבית ובמקום ציבורי, תקשורת רגשית, ביטוי רגשות וויסות רגשי, טיפוח המסוגלות העצמית של הילד, התמודדות עם תסכול וקשיים, גמישות בפתרון בעיות. הסדנה בת עשרה מפגשים, בעלות של 290 ₪ לחברי מאוחדת או 600 ₪ למי שאינם חברי מאוחדת.

האזינו עכשיו לתוכנית